Home » Uncategorized » שלום .” אז כפי שצייצתי בצייצניקו החדש שלי אני

שלום .” אז כפי שצייצתי בצייצניקו החדש שלי אני

שלום

 .” אז כפי שצייצתי בצייצניקו החדש שלי אני ממליץ לכם ללכת לראות את הסרט”לא

 אז למה אני ממליץ? קודם בגלל הסיפור, הסיפור אמיתי  ומדוייק, ,(הסרט הוא שלישי . שעשה בטרילוגיה על צילה בזמנו של פינושה ומתאר את משאל העם שחיסל אותו בלי יריה אחת)

ושנית, הבמאי פבלו לוריין יודע מה זה סרט פוליטי. בדרך כלל אני מתעב סרטים פוליטיים, או שהם חד מימדים, פלשקטיים ונשמעים ונראים כאילו ראית מאמר מערכת טרחני ומשעמם בעליל, אני רק נזכר בסרטים של קוסטה-גווראס “זד” לךמשל, שזכה באוסקר 1970 בפרס הסרט הזר ובלי צדק. ממש.

או מצד שני, הסרט הפוליטי הוא הפוסח על שני הסעיפים, גם זה וגם זה, גם ההוא צודק וגם ההוא צודק. באמת? הלו?

 

אנחנו רואים סרטים ישראליים כאלו למכביר( למשל אורי ברבש, מקצת מסרטיו של ערן רקיליס למשל), שפשוט לא ממש נוקטים עמדה לכאן או לכאן.

 

ויש את הסרטים הפוליטיים שאני אוהב מהסוג של”לא”. הגיבור הוא אנטי-גיבור, ממחזר משפטים, לא איכפת לו מה הוא מוכר- פוליטיקה, משקה קל, או אופרת סבון. אבל, דווקא רנה סווארדה( שהוא מיזוג של שלושה אנשים אמיתליים), מתחיל להיות מעורב, המעביד שלו בוחר בצד המפסיד( למי שלא יודע הלא ניצח ב1988 בצ’ילה בהפרש של 11% ולחיסל בלי ריריה את פינושה), אף הוא אישד שמעורר רחימים, בכך שהוא גם אופרטוניסט, ציני, אבל גם בו יש נקודת מבט הומנית, שמגיעה בדיוק בזמן להזכיר לו שהוא גם כן בן אדם.

 

 רנה(גל גרסיה ברנל ואלברטו קסטרו(לוציו גוזמן), מגלמים את רנה(ברנל) וגוזמן(קסטרןו) באופן כל כך משכנע, כל כלך נכון מדוייק, שאתה מוחצא עצמך די מזדהה עם רנה, ומרחם ממש על גוזמן.

 

וזה בעיני אולי המהות של הסרט הפוליטי הטוב, הסרט הפוליטי הטוב הוא קודם כל סרט על אנטי-גיבורים, אנטי-גיבורים במובן שהם  לא טובים או רעים  באופן מוחלט.

 

הסרט הפוליטי הכי טוב שראתי היה:”הבקרב על אלג’יר”, עיקר משום שהגיבור שלו היה גנב שנהפך מהפכן והאיש הרע היה גיבור מלחמת העולם השנייה, איש המחתרת הצרפתית, שישב בבוכנוולד, והפך לרוצח קולוניאליסט. וזה אולי מה שוב בסרטים פוליטיים כלו.

 

או שהמילה פוליטיקה בכלל לא מוזכרת, אלא המצב שמתאר אנשים במצב מסויים. סרטיו של ג’והן קסביטס למשל “אישה תחת השפעה” הוא אולי הסרט הפוליטי הטוב ביותר שראיתי בארה”ב, שם בכיס את אוליבר סטון

כי פשוט מאוד, קסביטס לא אומר מילה אחת על פוליטיקה, הוא מתאר הקשר- סיפור פשוט, על אנשים שהאישה משתגעת, והבעל שלה חסר אונים, משום שהמצב הסוציו-אקונומי שלהם והפוליטיקה השמרנית דחפה אותם ליאוש, לאין אונים לטירוף. או למשל סרטיו של שמי זרחין”הכוכבים של שלומי”,”אביבה אהובתי”, וגם במידה מאוד עדינה”העולם מצחיק”, מתטאארים את בגידת השוליים בידי המטרופולין. את המערכת הדורסנית, שלא שמה לב למחוננים, ורק בנס הם מתבלטים. זרחין מעולם לא שם את הפוליטיקה כמו ברבש, או נאמן, או ריקליס ברגעיו המזוויעים( אם כי ריקליס יכול גם לעות סרט פוליטי מעולה כמו:”הכלה הזסורית”, בלי להזכיר את הפוליטיקה, וחבל שהוא לא מתמיד בזה,”צומת וולקן”,”זוהר” אפילו”, הן דוגמאןת מצוינות).

 

אז לסיכום- כןף, רוצו לראות את הסרט, הוא פשוט מעולה וימיס לכם את הלב. 

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s