Home » Uncategorized » “החבר’ה מהסינמטק”- או איך חזר אלי התענוג של עשיית סרטים?

“החבר’ה מהסינמטק”- או איך חזר אלי התענוג של עשיית סרטים?

שלום לכם ששת קוראי וכל מי שכן קורא  אותי

הייתי קצת עסוק, אבל יש לי סיבה נפלאה- הייתי עסוק עד מעל לראש בכתיבה ובעזרה לאיש יקר בשם ויקטור בראון,

“.אנחנו עושים יחד סרט בשם:”החבר’ה מהסינמטק

הרעיון היה של ויקטור, אני  והוא חולקים לנו  לפעמים קו אוטובוס משותף- 39 מרמת- גן לסינמטק. בדרך לעבודה, הוא הציע לי רעיון לסרט תיעודי שיתעד את אחורי הקלעים של הסינמטק. את האנשים שעובדים בו, סדרנים, מקרינים, ספרנים(אני), וכל  מי שעובד מאחורנית. כל מי שתורם לעשייה של המוסד שהפך משמעותי במשך 40 השנה האחרונות- סינמטק ת”א.

,כמה שבועות ושלךוש גרסאות אחר- כך השלמתי את כתיבת התסיט. כל מי שלמד קולנוע יודע שהתסריטי לסרט תעודי, שונה בדבר אחד מסרט עלילתי- אתה לא יודע מה הולך לקרות. כך בעצם קרה, האנשים שחשבתי שיבואו לא באו והפסידו,

55)ארבעת האנשים שכן באו, היו חלק בהסרטת הסרט, שהוא למעשה סרט מקדם המכירות של הפיצ’רט התיעודי דקות!)שלנו הם: דורון פלורנטין, סדרן וזמר בריטון,(ששר אריה מאופרה של המלחין האנגלי בן המאה ה-17,הנרי פרסל:”:דידו ואניאס”), אלין עובדת סינמטק שיחד עם בעלה ראובן, הופיעו בשלושה שירים בלדינו, וגילו עוד חלק נסתר אצל אלין, סטיב המקרין היה לתגלית השלישית, עולה חדש מצרפת, שנתן הופעה מצחיקה ותוססת, ואני ואלי עינבר אחראי המשמרת השלימו את התצריף.

בעוד שאני מוכר גם את הספריה, וללא בושה גם מוכר את החלום שלי לעשות את:”מחפשים את לואי”- התסריט שאני כתבתי אותו, ומתאר חבורת אנשים נואשת למדי, שמנסה לעשות סרט תעודי על לואי דה-פינס, במלאת 100 להולדתו,  אלי ענבר נתן הופעה בתור עצמו שנוזף בסדרן(בדיבוב של עבדכם), שהוא יהודי-בריטי שלא רוצה לעבוד בסינמטק, הסדרן היה למעשה בובה שנשארה מאחד הפסטיבלים שלנו, והייתה מאוד עגומה למראה.

אני וויקטור היינו פעילים בכל השטח, סוחבים מצלמות, אני גם מראיין, מופיע,\ מדובב את הבוחבה, נושא מצלמות ובדרך כלל נהנה מהיום צילומים הזה( כן ירבו! הללואי)

הקפדתי בתור תסריטאי ומראיין לשאול שתי שאלות:(שמופיעות בתסריט ויופיעו-אינשאללה- בסרט):”איך הגעת לעבוד בסינמטק?” ו”מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך כאן”?

בתור עוזר הפקה, הייתי הכול, יצאתי ונכנסתי מהפריים, סחבתי מצלמות שמצריך, והגשמתי את המושג:”קטולנוען גרילה” יחד עם ויקטור  בראון.

ויקטור, בעצמו במאי של שלושה סרטים בארוך מלא, זרח בזמן הצילומים. הוא היה סבלני, לא הרים את הקול, ואם הייתה תקלה, הוא סייע לי להתגבר עליה, ואני ממש אסיר תודה לו. תודות לויקטור חזרתי ב26 לאוקטובר 2013 לימים הקסומים שלי כסטודנט לקולנוע, שהכול היה אפשרי, שהכול היה כיף, שכל יום הייתה הרפתקאה נהדרת וקסומה כאחד!

אחנו מקווים ש15 הדקות של סרט המכירה שלנו יתקבלו  בחיוב על ידי אלון גרבוז, ושהוא יסייע לנו גם כן בידי קרן רבינוביץ, שאולי תיתן לנו מימון, כאן נכנסים כל מיני גורמים שיכולים לעבוד לטובתנו או לרעתנו. אתה לא יודע אלו אנשים יש בקרן רבינוביץ, יש כאלו שכן יאהבו, יש שלא, כמה  מהלא קיימים וכמה מהכן נמצאים, אי אפשר לדעת. אני  רק מקווה שיהיו לי חדשות טוובות לבשר לכם בנוגע להסרטת הסרט.

 

Advertisements

One thought on ““החבר’ה מהסינמטק”- או איך חזר אלי התענוג של עשיית סרטים?

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s