אחרי חגיגת האוסקרים

שלום לכם ששת קוראים ועוקבים יקרים!

נו, ראיתם את הטקס? אני מניח שלא הייתם בו, אלא אם כן אתם חברי האקדמיה האמריקנית. אבל אם כן הייתם, שאלתם את עצמכם בטח שאלה אחת: למה?

באמת למה צופים בטקס הזה? אני כבר שנים לא צופה בו, ובטוח שלא אהיה בו נוכח. זה קרקס מייגע של שש שעות שחוזר על עצמו בתדירות מונטונית, עוד פעם נאום:”תודה לאמא/סוכן/משפחה/” די, באמת, חלאס תגידו תודה במסיבת הסיום של הסרט. אולי בראיונות, די. או הבדיחות הפנימיות שחוזרות על עצמן בהנחיות, ההומאג’ים הממש חלולים, הכוריאגרפיות שלא נותנות כלום, באמת. מספיק כבר עם הקרקס המייגע הזה.

והסרטים? תגידו לי אתם לא ידעתם ש “12 שנים של עבדות” לא יקח? באמת חברלך, באמת. אני שיש לי איזשהו שכל ידעתי כבר לפני 4 חודשים שהעסק מכור וסגור, שהסרט של מקווין יקח. לא “כח משיכה“, ,לא “חלום אמריקני“, לא” הזאב מוול סטריט” שלושת השעות הקצת יותר מידי ארוכות, אך מצחיקות חלקית ומטרידות ממש של מרטין סקורסזה. דייויד ראסל וסקורסזה הציגו לי דיוקן מטריד, מכמיר לב ,מצחיק.(במקרה של ראסל אשכרה מצחיק), של אמריקה העכשווית בחזרה לשנות ה-70-80, שבה הכל החל לקרוס ובוודאי סרטים כתובים נפלא ואף עמוסים בהופעות מצוינות. אלא, שהאקדמיה נהתה אחרי הסרט של מקווין ורידלי, הבמאי והתסריטאי(שמסוכסכים על הקרדיט של התסריט), ובאמת. אני חושב שסרט השנה היה פשוט מחפיר.

אני נשבע לכם, ישבתי ב”ממתק” הצלולאוידי הזה, ומה ראיתי? אפוס משעמם ומכובד בסגנונו של ריצ’רד אטנבורו(מאיר שניצר יברך אלוהים וישמרו, העיר לי שזה “גנדי” של העבדות האמריקנית, כמה צדק איש חכם זה), אקדמאי, פורנוגרפי באלימות שלו, סדו מזוכיסטי, למרות שצוויטל אג’יופור ולופיטה ניונגו שיחקו היטב,בטח לעומת מייקל פסבנדר שנתן הופעה היסטרית ומה-זה-מבישה כבעל אחוזות סדיסט. מקווין ופסבנדר עשו כבר שני סרטים מעולים:”בושה” ו”רעב“, מופת לסרטים שמתארים את התפוררותו של הגבר הלבן, משחק מעולה של פסבנדר וכאן? מה היה לנו? איזה סרט משעמם, עם סוג של הטפה נוצרית שלקוחה מה”ברית החדשה”., מה חידש לנו הסרט המכובד, המחושב הזה, מה חידשה בשורתו? כלום. ראיתי כבר עיבוד מצויין של גורדון פרקס המנוח(1912- 2006), שנעשה בשנת 1984, במסגרת הAMERICAN PLAYHOUSE-THE ODYSSEY OF SOLOMON NORTHORP– מופת של סרט עשוי היטב, מבוסס על אותו מקור ואיזה הבדל- פרקס לא מטיח בנו בקרדומים כמה עבודות גרועה. למען השם, אפילו”שורשים” , המיני סדרה המאוד מושמצת-די בצדק-היא יצירת מופת לעומת הסרט הזה. יצאתי מבית הקולנוע מקלל בשקט את עצמי, מרגיש בחילה מתקינות הפוליטית המסריחה שלו. פשוט גועל נפש של סרט.

לאלפונסו קוארון הגיע הפרס של במאי השנה.”כח משיכה“, הוא סרט מעולה, אני יודע שחברי וידיד נפשי פיני ש”ץ לא השתגע עליו, אבל קוארון עשה עבודת בימוי וכתיבה יוצאים מהכלל. כך שלפחות היה סוג של צדק, אם כי דייויד ראסל עשה עבודה יוצאת מהכלל שמשתווה בעוצמתה לזו של קוארון. אבל, החיים אכזריים ולא הוגנים.
(באשר לסרט הזר, לא ראיתי אותו, למרות שנאמר לי שזה סרט מעולה. טוב, אני אלך לראות) .

בקטגוריית התסריט המקורי זכה ספייק ג’ונז על “היא“, טוב זה תסריט בסדר, לא מי יודע מה, אבל אני לא מבין למה הוא זכה, הסרט עצמו נמתח קצת, חוזר על עצמו בוריאצות, ולטעמי לא היה בו ממש. אם כבר הייתי מעדיף את”כח משיכה“, שם יש משהו טוב, מקורי, או אפילו את “חלום אמריקאי” של ראסל שהיה פשוט תסריט מקורי, נפלא, חצוף, טרגי-קומי, מכמיר לב ומשעשע לסרוגין. אבל, שוב- לאלוהים ולאוסקר הפתרונים. אם כי אני חושב ש”חלום” מבוסס על מאמר, אז אולי מגיע לו התסריט המעובד, במקום המרקחת האיומה שרקח ג’ון רידלי הזוכה של השנה על “12 שנים של עבדות“?

נעבור למשחק. מתיו מקונהיי וג’ראד לטו זכו בצדק מסויים על משחקם ב”מועדון הלקוחות של דלאס“,, קייט בלנשט על”יסמין הכחולה“. ושב נשאלת השאלה בקשר לבלנשט, למה? אל תטעו בי, אני מאוד אוהב אותה, האליזבת שלה הייתה מעולה, ושרלוט גריי שלה הייתה מלאכת מחשבת, הופעתה ב”עמוק במיים” של אנדראסון הייתה יצירת מופת קומית לעילא ועילא. אז למה נותנים לה פרסים על חיקוי? ב”הטייס” יש לנו חיקוי של קתרין הפבורן, בסדר. הלאה. הרי ב”em>יסמין” היא עושה מעין תת מודע של תפקיד, ויויאן ליי ממש מופיעה על המסך, לא בלנשט. בובי קנאוולה , אלק בולדווין, סלי הוקינס, לואי ס.קיי, פיטר סקרסגרד, כולם מעולים שם, אבל בלנשט עושה עבודה טובה, אםפילו מכובדת, אבל זה לא משחק, זה חיקוי, חיקוי מכובד, מוצלח, אבל לא נוגע בי לפחחות. איימי אדמס הייתה הרבה יותר שחקנית, בכל סצינה וסצינה בה הופיעה ב”חלום“, היא נתנה הופעה שהיה בה הכול- מקומדיה ועד עצבו, מלנכוליה עד ליצנות פרסאית, הכל היה בתפקיד המוצלח פי כמה הזה, ואדמס היא שחקנית מעולה השנה יותר מבלנשט.
גם מקונהיי, שכבר מזמן הוכיח עצמו עבורי כשחקן מוצלח ביותר, וג’רד לטו נתנו הופעות מצויינות. מקונהיי נתן הופעה מוצלחת של תחמן ונוכל קטן, שעושה את הדבר הטוב , דווקא בשל היותו רע, הוא נתן תפקיד נכון , מצחיק, מאוזן, ציני , ומרגש. הסצינה בה הוא מגיע לאתר הקרוונים, דחוי, מושפל, הקרון שלו ננעל והוא פורץ אליו ביריית רובה, ובשאגה:”אני עדיין כאן!” היא לבטח סצינה מרגשת ביותר וחרוטה בזיכרון. לטו איזן אותו בהופעה מוחצנת, אבל גם רבת ריבודים, והסצינה בה הוא מופיע בפני אביו חנוט בעניבה וחליפה במטרה לקבל הלוואה בנקאית על המקום בו הוא מנהל יחד עם מקונהיי-וודראף, היא מהמרגשות שראיתי השנה.

אבל גם כריסטיאן בייל וברדלי קופר נתנו הופעה מרגשת ומצויינת, האתגר היה עוד יותר קשה אצלם. התפקידים שלהם הם קומיים נוגעים בפרסה, אבל הם מצליחים לתת הופעה ריבודית, כל אחד נותן את העצב, העליבות נפש, הסמרטוטיות המחוקה של כל אחד מהם, יחד עם הטירוף של קופר, מביאים את צמד השחקנים הללו לגבהים שלא נופלים בעוצמתם הרגשית מזו של לטו או מקונהיי.
אני עכשיו מבין, למה השחקן המנוח משזכה פעמיים על תפקידיו במשנה ובראשי , הלא הוא גו’רג’ סי. סקוט שנא את האוסקר ולא טרח אפילו להגיע לטקס. אין הגינות בחלוקת פרסים כאלו.

ולסיום ששת קוראי ועוכבי היקרים הרשו לי חלוק עימכם את הפנטזיה הבאה:

אני מגיע לטקס האוסקר, חנוט עניבה איומה, בגדי החג והחליפה השכורה מגרדים לי, אני לבד, אבל מצמידים לי מישהי חתיכה מהממת, ואז “מחפשים את לואי” זוכה בפרס התסריט המקורי, אני עולה לבמה, מזיע משהו, מקבל את הפרס ואומר בעברית ובאנגלית את ההצהרה הבאה:”אני מודה לחברי האקדמיה היקרים על ההכרה של האקדמיה בקיומה של מדינת ישראל”.

Oscar Hoopla

Hello my dear six readers and followers!

Well how was your week lovely people? Watched the Oscar Ceremony? Been in the ceremony? I didn’t and most likely wouldn’t attend the ceremony.
Why I don’t bother watching it? Simply, it’s a circus with a well-tried recycled formulas, again the “Thanks my mother/daddy//agent/family/crew/colleagues acceptance speech? Again the homages which are hollow and creaky? Again the choreography? Again the ancient inside jokes? Agonized and sadistic isn’t it? Having to sit through 6 hours, and listen and see this self-congratulatory ritual repeat itself time again and again ad nauseum, as the Latin sages wrote aeons ago??

And of course, there are the movies. Come on, dear six readers and followers of mine, you guessed who’s going to be the winner? Right? Like me, I’m still blessed with some sharp brain, enough to guess that analyzing the movies, I saw(Didn’t manage to catch the Italian movie, though a dear friend of mine told me it’s good, and he and I share the same taste, uncanny isn’t it?) three and four months before the academy’s elephantine ceremony?And boy, did I guess right that”12 years a slave” would be the winner! Mind you not “American Hustle“, or”Gravity“, or even the too long- partly funny, always incisive Scorsese’ movie:”The wolf of Wall Street“, hell no. Not in your life. Because these three movies were fantastic, especially the Russell movie, which portrayed American Dream in such a painfully tragi-comic way, a well written brilliantly acted, and possibly the best movie of this year, after “Gravity“. At least the screenwriter award for original screenplay, but “Her“, the Spike Jonez movie won, it’s a good script, bit over, sometimes stretch like a bubble gum, inventive, but did it get the right to be nominated as an excellent script? No. Because “American Hustle” was better than him, funnier, original, inventive, better incisive, innovative, and far more accurate than the Jonez script, good as it was, both movie and script didn’t excite me.

I’m glad Cuaron took the director’s award, this time it was right, his direction, script and execution of this brilliant sci-fi was in time, please let me state right here and now, that I absolutely love Steve McQueen’s works. Both”Hunger” and”Shame” were brilliant works, which explore courageously the male white in its fragile way, and Michel Fassbender delivered such marvelous performances, unlike his near hysterical work here in “Slave“. It’s very sad to see such an actor and director waste themselves in a respectable epic, which revel on pornography of violence, rather than being subdued movie. There are some ways of showing slavery, but McQueen and John Ridley the producerqwriter and winner of the best screenplay form a non original/adaptation award, obviously didn’t see Gordon Parks’ TV Movie,”Solomon Northrop’s Odyssey“(American Playhouse-1984) which was based on the same literary/bio source. Parks, deliver an excellent adaptation, not once resort to semi sado mado treatment, as is hinted in the Ridley/McQueen’s adaptation, it wasn’t respectable in the 80’s fashion, something that McQueen/Ridley does’ not once did this humble and marvelous TV film hammered to our conscious that slavery is evil, yes we’ve known it, read about it, but even”Roots” was a masterpiece, compare to “12 years a slave“. And in spite of the dignified Chwitel Ejiofore’ portrayal of Northrop, and Lupita Nyongo’s subdued and fantastic performance, I personally left the theater with a bitter taste, reflecting that this celluloid “delight”, is so respectable( I jokingly refer to it as the new Richard Attenborough’s Slavery Epic, my acquaintance Meir Schnitzer bless him thought about it first), in the negative sort of way, yes it was an oscar winner material alright. Politically correct,(A form of stupid dictatorship)- It was so right, in the negative way, every emotion calculated, every gesture is larger than life, preachy to the point of the New Testament Sermon, and utterly damaging to its sourse and cause.

Matthew McConaughey and Jared Leto won again for a very good performances. in “Dallas Buyers Club” . Cate Blanchette got her statue for “Jasmine“, but then again the question popped into my mind , regarding Blanchette is:OK, yes it’s good, even at times excellent, but is it riveting, is it mesmerizing me? Or is it a very nice calculated job, emotionally good, but not something to write home about? The sad answer is yes. Sally Hawkins, Alec Baldwin, Louis C.K., Bobby Canavalle ,were terrific, but did Blanchette deliver? No, Amy Adams was much better, in fact her portrayal is so magnificent, a tour de force of comedy, drama, cynicism, vulnerability, she was excellent, and she didn’t get an oscar, why? God Knows. Kate Blanchette did marvelous acting over the years, both brilliantly comic, and dramatic, here it’s anything but. Matthew McConaughey already had established himself to me as a fantastic actor and his Woodruff is excellent, simply because he’s portray a heel, a man who does good, but basically he’s a son of a bitch, Leto, does a brilliant balancing act, the scene where he’s standing embalmed in s suit and tie in front of his dad, is pure greatness. Both performances deserve Oscars, however Bradley Copper and Christian Bale were excellent as well, managing to put forth some sadness and truly tragic touches to their comic, bordering on the farcical roles, however the Oscar ruled differently, and I fully get it why the late George C.Scott hated the very idea of Oscars

.And now dear readers , after trashing the Oscars, I would love to share with you my recurring fantasy. In it, I win the best screenplay/original award, for”Looking for Louis” and I go on stage, with the damn tie, and the itching bloody clothes, face the audience and utter the following short declaration in both Hebrew and English:”I want to thank the members of the academy for finally recognizing the state of Israel”.”,