Home » Uncategorized » הסרטים בחיי ( וסליחה פרנסואה טריפו)

הסרטים בחיי ( וסליחה פרנסואה טריפו)

שלום לכם ששת קוראי והעוקבים האחרי הישנים והחדשים

אני לא כתבתי המון זמן, יש לי תירוץ נהדר- אני עובד על סרט:”מחפשים את לואי-looking for Louis”- יש לי עורכת תסריטים נהדרת- נובמבר ולדרין( קסי הירש המופלאה) ומפיק ישראלי גידי אביבי. יבורך האיש שלא ברח ממני. ושמאמין בפרוייקט הזה!!

כך שלא היה לי זמן לכתוב. אבל, היום יש לי יום הולדת אני בן 60.
אז מה יש לי להראות אחרי 60 שנה? טוב, כתבתי ספר שאף אחד לא ממש קונה, אני היסטוריון , אף אחד לא צריך לקרא אותו זה גם עולה המון כסף ונמצא באמזון, אז חסכו וקנו אותו, אני רעב ללחם טוב לא כל כך. אה , ואני עדיין נראה נהדר(“-לא מאמין/נה, אתה בן 60, לא נכון אתה בן 38.43.50.53″) .
אבל אני הפעם רוצה לדבר על האהבה הגדולה שלי- קולנוע,

כן אני אוהב קולנוע, לא פחות מספרים ומוזיקה, וכן חברים וחברות. התנועות שנראות לכם כריקוד שבטי ברברי, נקראות בפי ריקוד.
אבל בואו ונבר על קולנוע, יש לו המון כינויים,Film, Kino, Le/il cinema, flicks, movies, al aflam

בטוח שיש עוד, אבל אלו השפות היחידות שאני יודע, פעם עשו עלי כתבה לרגל 40 שנות סינמטק תל- אביב( למי שלא היה מוזמן לבוא), העיתונאי איתי אילנאי שאל אותי את השאלה המתבקשת:”כמה סרטים ראיתי?” עניתי לו שבסביבות ה400 אלף. אבישי מנו, חתנו של אחי האהוב מרדכי, חישב ומצא שלא נכון. הוא טועה כמובן אבישי היקר שלי.

זה היה ב2013, המספר קפץ ל410,00. אולי יותר. בסביבות. צפיתי בסרטים בכל מקופ אפשרי ובלתי אפשרי, באולמות תקניים ולא, תחת השמיים הפתוחים, ביציאות רומנטיות עם בנות ונשים, עם חברים לנפש, עם חברים מהחוג לקולנוע מחזור 1974, לבד, בדרך כלל, עם עמיתים לעיתונות, בכורות גאלה, בצופים, במועדוני קולנוע, במסיבות יום הולדת, כולל פורנו,בטלוויזיה, שכוב על הגב, בשורה ראשונה ישוב מול מסך, בצד שורה רביעית- אין הכל מלא אדוני- בסדר.
בשורה האחרונה אני ממש אוהב את השורה האחרונה, ראיתי סרטים איומים, מעולים, קונצנזואלים ששנאתי, קונצזנואלים שאהבתי, סרטים שכולם שנאו ואני אהבתי, סרטים שאני ממש שונא וכולם לא, סרטים מרגיזים, מצחיקים, מרגשים, נשגבים, מגוחכים, מטומטמים מצחיק מטומטמים לא מצחיק, סתם סרטים, ואפילו יצאתי משלושה סרטים באמצע( אחד הונגרי ושניים של רוהמר),.
את הסרטים הראשונים שלי ראיתי ברמת- גן ובגבעתיים. הראשונים ממש היו בגלאור ובלילי , בקסם את”הבהלה לזהב” הראשון שלי עם צ’פלין. ראיתי את”אצבעוני” של פאל, וגם את אחד הסרטים של חוזליטו עם דוד של בן השכנים יוסי ברכה, יעקב, שחשב שחוזליטו ממש מחנך, אם אתה יודע לדינו, זה נכון, אם לא, זה רק סרט בצבעים, שאתה מבין משהו. ראיתי סרטי מלחמה וקומדיות,מערבונים, מותחנים, סרטי ריגול,סרטים היסטורים, הרפתקאות, קומדיות. אלו היו סרטים שהיו בכל השפות, הז’אנרים והעולם. קהל המהגרים שנהר לישראל, והמכנה המשותף היחידי היה יהדותם, רצה וקיבל סרטים ממצריים, הודו, ספרד, צ’כיה, הונגריה, אוסטריה-גרמניה, גרמניה-שוויץ ומשנת 1965- גרמניה, אנגליה, ארה”ב כמובן. תמיד הוליווד, וקצת סרטים מניו-יורק,

במבט לאחור, היו אלו הסרטים של חיי, סרטים שעיצבו אותי, סרטים שאני מתחבר אליהם בזמן שאני כותב את”לואי“, האדרנלין ששטף אותי וגרם לי לרחף מעל שמי רמת- גן וגבעתיים, הוא גם הדלק שגורם לי לכתוב את התסריט, את הדעות שלי על סרטים, האדרנלין הזה התקיים בי שנים על גבי שנים עד לשנות ה-30 המאוחרות שלי, הוא עדיין שם וקיים. קצת מנומנם, אבל מוכן לקפוץ.

ברבות השנים, כמו שאומרים החכמים יודעי הכתוב בינינו, הגיעו שנות השבעים. עוד לפני שהייתי סטודנט לקולנוע, ראיתי סרטים בטלוויזיה, ושם בערוץ העריץ, ראיתי פעם ראשונה את”הגנרל” של בסטר קיטון. פתאום הבנתי מה זאת קומדיה, מה זה סרטו, ומה ניתן לעשות עם מספרי עריכה, מצלמה וזוויות מצלמה. הבנתי לראשונה מה זה קולנוע. אחר- כך,שראיתי בקולנוע לילי את “גונבי האופניים“, הסרט של דה-סיקה וצז’רה זווטיני, הוע עדות לכך שקולנוע לא רק מתעד מציאות, אלא יותר מכך, הוא יכול להתשתוות לשיר של החיפושיות, לרומן של בלזק, למשהו שמביא אותך להתפעמות ולחוש נשגבות אדירה ואני לא מגחך שאני כותב את השורה הזאת. כן, שני הסרטים האלו גרמו לי להיות במאי סרטים. היום, אני רוצה רק לכתוב אותם ואולי לביים אותם, אם בכלל יהיה לי סיכוי כזה.

בצד החוג לקולנוע שהביא מספר נשמות תאומות להבין שאנחנו לא לבד, ושהיינו מתווכחים על פריימים ועל הזוויות לצילום, כאילו אנחנו אחרוני אנטוניוני, וראשוני טריפו גודאר, היה גם בית שני- סינמטק תל- אביב. שם, יחד עם סדרן אחד בשם אלון שהיה למנכ”ל , קיבלנו את המנה שלנו שהפכה אותנו לאוהבי קולנוע, לצרכני קולנוע נבונים בהרבה, למשהו שאולי פעם אנחנו גם כן נראה את הסרט שלנו. אני זוכר את הרגע שסרט קצר שלי הוקרן בסינמטק, אני זוכר שראיתי את השם שלי ברחוב ליד קולנוע אורלי בתל- אביב, ושפשוט רציתי לרקוד באושר, שראיתי את ג’ין קלי רוקד ב”שיר אשיר בגשם” בעונת המחזמרים בסינמטק, הבנתי לרוחו.
בסינמטק צפיתי בסרטים מכל העולם, רק שהפעם זכיתי לראות את סטיאזיט ריי ואת אוסבמן סנמבנה, את קינוגאשה “שער הגיהינום” מדובב לצרפתית, את פון-טרוטה”יקיצתה של כריסטה קלגלס“, בגרמנית בלי תרגום. שם גם חזיתי ב”סיפור טוקיו“, אני יודע שהמון מזלזלים בהצהרה הזו שלי, שזהו הסרט הכי טוב שראיתי. נכון ש”ורטיגו” הוא הכי טוב, אבל אנשי הקולנוע בחרו ב”טוקיו” בסקר שערך הירחוןSIGHT AND SOUND , או כפי שמחלקת הקולנוע של ההסתדרות כינתה אותו פעם:”חזות וצליל”, תרגום נכון- אין מה לעשות, אוו מראה לנו חברה אחרי מלחמה, קרה, אטומה, תחת כיבוש אמריקני, סרט שנראה שיש אנשים שצריכים לחמלה, ניאו ריאליסטי ברוחו, עם איזהשהוא שיור אופטימי- תראו את הסיום שלו ואת הסצינה בה יושב הזקן, אב שכול וכעת אלמן טרי ועונה בחיוך לשאלת השכנה:”שכן, אתה בסדר?”- כן”.
אין לי מה לדבר אחרי הסצינה זאת, אני קצת בוכה.

אבל טוב, נמשיך הלאה היום שאני מסתכל על הסרטים, אני רואה אותם בהמון אולמות, ושם אני חוזה לי בהמון צללים(הוליווד), אבל גם המון אורות(קצת קולנוע עצמאי אמריקני, קצת ממש הוליווד, והעולם כולו שמספק סרטים ממש מרגשים ויוצאים מהכלל). ואני עדייין מחכה לנס, לבמאי שיעשה לי את זה בכל שפה בכל מקום ובכל צורת צפייה- אני אופטימי, עם קצת דיכאון, המון סקפטיות, אבל אני עדיין מחכה להתרגש עמוקות מיצירה קולנועית(“מפריח היונים”,”בן יחיד” למשל,”הנוער”,”נברסקה”, ), שתזכיר לי שיש עדיין סיבה לחיות בעולם המטומטם הזה ובארץ שלנו…..

Advertisements

3 thoughts on “הסרטים בחיי ( וסליחה פרנסואה טריפו)

  1. שמחתי לגלות שסרטים הם עדיים הסם הקשה ביותר אליו אתה מכור ובלי הרבה סיכויים של גמילה בקרוב.אשריך והמשך להעדיף בהתלהבות והחום שמאפיינים אותך את הבדיון על פני המציאות העכורה והלא תמיד משעשעת של היום-יום כ

  2. שלום רב
    הגעתי אליך דרך אלי כהן…. קראתי את שכתבת….מעניין מאד.

    האם הספקת לראות את הסרט “הורה 79”?
    שחקתי בו את דמותה של אווה.
    עולם הקולנוע מרתק גם אותי.
    אשמח לכל הזדמנות לשחק שנית.
    בהצלחה לך בכל מה שתבחר….

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s