הבחירות שאנשים עושים

שלום לכם ששת קוראי היקרים ומי שהצטרף!

אני מנצל את המצב לדבר על בחירות. הבחירות הפעם היו הבחירות שלנו והבחירות של האוסקר.

אני יודע משונה, לא שייך? רגע, חכו דקה.

הסרט של השנה שזכה באוסקר”בירדמן” של אינואריטו, היה עוד דוגמא לחזרה לחיק המנומנם והנתעב של שנות ה-80. אלו שהיו בסביבה זוכרים שכל הסרטים ללא יוצא מהכלל, היו שמלציים, מכובדים, דביקים ומשמעממים תחת.

הפעם, המגמה דומה. למה? התשוןבה פשוטה- פחד. אז שפחד הוא יועץ, חוזרים 30 שנה אחור. ואז, נותניים פרס לסרט על הוליווד, כוכב הוליוודי, שמנסה לשקם עצמו בברודווי, יאללה נרביץ צחוקים על תיאטרון וברודדויי, קצת משפחה שמשתקמת או לא,  קצת לעג לאופנת הקומיקס,מסמנים וי, מכניסים  לסיר ויוצא כלום סרט. הכלום סרט הזה, יש לו  שחקנים נהדרים, ובאמת לקיטון היה מגיע, משום שהוא מתעלה על האין סרטו והאין בימוי, יש תסריט מניח את הדעת, שאולי אפשר היה להצעיד אותו למשהו טוב, אולי טוב למדי, בט לט”מסעות סליבן” או “פדורה”, וסליחה על היכנניות המטרידה, אבל מה לעשות, אני האיש של סיפורים, ולא של ארועים בקולנוע. האמת “צלף אמריקני” ו”התבגרות” של לינקלייטר היו הרבה יוןתר טובים, ואם כבר אז לינקלייטר,  אז הסרט המהפכני שלו, הוא עוד דוגמה למה שקורה שממסד עוצם עין למה שוקרה בעולם האמיתית. לינקלייטר לא זכה,  הסרט שלו לא זכה, פטרישיה ארקט כן, איתן הוק לא. אז זהו- הפחד מטיל אימה, ולא מחדשים כלום והשממון ההוליוודי חוגג לו.

הפחד ששולט ומייעץ, ייעץ גם לישראלים וחודש אחר- כך קיבלנו את ביבי וחבר המרעים שלו, זאת אומרת הפחד ששלט בלבבות האנשים, וקיבלנו את ביבי עוד פעם.  וכאן אני רוצה לומר משהו שימע נבזי. ישנם אנשים ויש מסמרים. מסמר הוא איש שאוהב שדופקים אותו, ושלאיש הזה, יש מוצא שולךךל דמוקטיה בסיסית, זכויות אדם, ואהבה בלתי נשלטת לכוח, קרקע, ולשליט מקבלים את מצביעי הליכוד, הבית היודי וישראל ביתנו. האמת, אני שמח ששתי המפלגות האחרונות הללו נדפקו. הסיבה פשוטה, הליכוד ממלא את הפונקציה שלהן, ומצטייר שוב כמפלגה פשיסטית אנטי-דמוקרטית. זה שיאיר גרבוז דיבר בעצרת, לא ממש משנה, כי “מסמרי הגאווה הלאומית”, אלו שהם מחבר העמים, הדור השלישי-רביעי של המזרחים או בואו ונדייק יהודי פזורת האיסלם, והדתיים והחרד”לים ששורפים לנו ילד בן 16, וישרפו עוד משהו- מסגד, שמלאני, בית- כנסת- אלו החברים של יואב”הצל” אליאסי, ברוך מרזל, אלי ישיש, יונחי שטבוןון, ועוד האי אלו חברים וחברות מלאי גאווה לאומית, שקראו בהפגנה נגד המוחים על” צחוק איתן”- “מוות לערבים,שמלאנים לכבשנים”- אלו הם כנראה הרוב, המיעוט צריך להילחם, קשה לא להתקרנף, מאוד קל לפחד, אבל מה לעשתו? צריך להילחם, אני נלחם בבלוג שלי, אחרים באמצעים אחרים, גם זה וגם זה לגיטימי ומוצדק.

ולסיכום ששת קוראי הנאמנים- ואלו שהצטרפו- הפחד, זה שמשתק תעשיית סרטים, והגרוע- משתק מדינה שלמה, זה ששם את הפרט בחיק העוברי של הקונצנזוס, הפחד הוא אויב גרוע. זהו, זה מה היה לי להגיד על הבחירות , כמובן יש הבדל מהותי אחד- מסרט רע שזוכה באוסקר עוד לא נהרגו אנשים ולא הושמדה מדינה.

Advertisements

Choises we made

Hi! Dear Six readears what a life!

We’ve jus elected ourself, the same pld shitheads, and it’s just going to be bad to worse.

The Academy, returned to the 80’s, and managed to bring another dud:”Birdman”‘ as the best film.

What does it tell us?

That  peple are afraid of change.

Yes, there’s a devious line between the 2014 “Birdman” to Bibi Nethanyahu. Bare with me for a sec. .

First, Bibi is a terrible conniving, demagogue, a lyer, a hysteriucal gloom and doom, and a non person. and the People who voted for him, are nationally proud, in the Mussolini fashion, scared shitless of any change, and are just like naoiils- Love to be kncocked around, till they bends and throw  out for a new anail so long as the center and the left won’t take powewr and reallyu change my country for the better.

EThat’s the Israeli Politics!

nNow, let’s examine the Oscar(Ho Hum!), I know, but it’s reverting back to the 80’s when one prestigious movi, or in that case a self-congatulating one, emerged as winners, come on? Hello? Where’s Linklater’s Revolutionary movie “Boyhood”,? Come on, whre’s “Selma?”, or how about Estwood’s searing anti-wart movie”American Sniper”? Nothing!! All we get is a movie, without a movie, yes, a screenplay, of course a superb cast, but that’s it, Mr. Inuaritu, get an award for what? Excuse me, I saw the non movie, and I protest, there is nothing to make me shake up the , another story of Hollywood’s actor wahsed up, finding redemption? And despite a great cast, it’s hardly a  movie,Really!!

Well, it’s fear time in Hollyweood, and fear time in Isrtael, what did we get?  Nothing.

Well, HJollywood ain’t bad, one can hope, but in Israel. the choices are terrible, and Lordy Lordy me- Have mercy on Israel

O