Home » Uncategorized » שלום לך איטורה סקולה

שלום לך איטורה סקולה

שלום שבעת קוראי ועוקבי הנאמנים!

אז זהו, הלך לנו עוד גאון, עוד כוכב זוהר בשמי הקומדיה האיטלקית כבה לנו, איטורה סקולה, במאי- תסבריטיא- מושא הערצתי, אדם נהדר, קומוניסט שלא חסך את לעגו מהקומוניסטים, אילקי שהיכה בבני עמו תוך הנאה וגם תוך כאב. הומניסט, אדם גדול, נפטר בגיל 84!

סקולה החל את דרכו בשנות החמישים, הוא כתב קומדיות, חלקן לא מי יודע מוצלחות, חלקן פנינות. אחת מהןו היא”החיים הקלים”, של דינו ריזי. בסאטו זה מלויה אחת הסצינות המצחיקות של שנות ה-60, ויטוריו גסמן מסיע את ז’ן-לואי טרינטיניאן, ומלהג על טיב שיריו של דומיניקו צמודוניו לעומת טיב שיריכ ה של הזמרת מינה, זמרת פופםלרית דאז. סצינה שפםוט מצחליק נקוד, אם הייתי מסוגל לכתוב סצינה כאת, הייתי מת מאושר ומחייך. פשוט סצינה גאונית, כדאי מאוד לראות את הסרט הזה. סטירה נהדרת, שני עניקם שמשתפים פעולה, טוב שלושה אם כוללים את ויטוריו גסמן.

לפני 52 שנה בדיוק החליט סוקלה לנסות את כוחו בבימוי:”הבה נדבר על נשים או נשים, נשים נשים( אני לא ממש זוכר), היה סרט אפיזודות, בו מוצג הגבר האיטלקי במלוא גיחוכו, אני חושב שויוטריו גסמן נתן הופעה  קומית וירטואוזית ממש. בכלל גזסמן נתן את תפקידו הטובים ביותר בסרטים של סקולה וריזי, אם כי הוא בלט לטובה בסרטים אחרים, הרי שבקומדיות הללו, הוא פשוט הבריק. משם היתה הדרך ללא מעט סרטים, חלקם יצירות מופת קומיות, הסטירה הטובה ביותר על קולוניאליזם בכלל, היא ב”שני שלומיאלים באפריקה”, (השם המלא:”האם ימצאו חברינו האמיצים את חברם שנעלם באופן מסתורי באפריקה?”), אלברטו סורדי וברנר בלייה, יחד עם נינו מנפרדי( כגרסה האיטלקית של דניאל וקס, לא אני צוחק), נותנים קונצרט מדהים של מופע קומי מרהיב. סורדי הוא מו”ל שמתפרנס מאנציקלופדיות נוסח:”אלופי העולם בספורט, בבישול, בספרות(שיראו שאנחנו לא בסורים ועמי ארצות”), נקרא לדגל למצוא את גיסו שנעלם באפריקה. המסע שלהם באנגולה, אז תחת שלטון פורטוגזי, הוא מסע נפלא ומצחיק של שני פוצים איטלקים, שפשוט לא יודעים מה לעשות , הסרט נותן מכה ברוטלית לכל הקולוניאליסטים האירופים באשר הם שם, ואני כמובן שמח תמיד לתת את המונולוג  הראשון של סורדי ביבשת אפריקנית. מלאכת מחשבת של  קומיקאי מדהים, שהיה אגב, במאי מאוד טוב בזכות עצמו. כמובן, הסרטים שמסכמים את החברה והקולנוע האיטלקים, יד על הלב, איזה סרט יותר טוב?”סינמה פרדיזו”, או “:ספלנדור”? אתם ניחשתם נכון, עשר נקודות “ספלנדור”! נקודה. איזה סרט, איזו יצירת מופת, איזה קונצרט מרנין של מסטרויאני, מרינה ולאדי ומסימו טרואיזי בתור מקרין נפוליטני, הסצינה בה מכריח טרואיזי תינוק שרוצה לישון לשמוע סיפור של סרט היא פשוט פנינה. הקטע שבו חוזרים הצופים לבית הקולנוע ההרוס, והתשובה של מסטרויאני:”פשוט, תקרין להם את הסרט” לשאלה של טראיזי מה הם צריכים לעשות. מישהו יכול לומר לי שהוא לא התרגש שהוא רואה סצינה כזו? אני מאוד אוהב את טורנטורה, אבל הוא לא הצליח ממש לרגש אותי או להפעים אותי כמו אותה דקה  בסרט של סקולה. או:”המרפסת”,”המשפחה”,”אהבנו כל כך”. איזה סרטים! כמה היסטוריה, כמה אהבה, כמה צחוקים, כמה יופי!

ונה עכשיו הלך לנו אדוון איטורה סקולה, הוא לא ממש אהב אותנו הישראלים, ועשה סרט פרו פלשתיני על נצבם של הפלשתינים בירושליים המאוחדת לעד ולנצח נצחים, אבל אני סולח לו על זה, מה עוד שהוא היה חלק מעוד כמה. ואולי הוא צדק ביחס לפלשתינים ? מי יודע? אולי אלוהים.

תרשו לי לסיים בפרפרה:”איטורה סקולה הלך כמה נורא- לא כמה נורא שלא יהיו יותר סרטים של איטורה סקולה”( במקור:בילי ויילדר מתאבל על מות המנטור ארנסט לוביץ’ ב 1948).

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s